חובש איחוד הצלה הציל את חייו של צעיר שסבל מהתקף אלרגיה – נעקץ על ידי יתוש
צוותי הרפואה של איחוד הצלה העניקו סיוע רפואי ראשוני לצעיר, בן 21, שפיתח תגובה אלרגית מסכנת חיים.
מרדכי פרידמן חובש איחוד הצלה מסר:
"הצעיר סבל מהתקף אלרגיה חריף לאחר שלדברי בני משפחתו נעקץ ע"י יתוש. הענקתי לו סיוע רפואי ראשוני מציל חיים תוך שימוש במזרק אפיפן שהינו מזרק אוטומטי המשמש להזרקת כמות מדודה של אדרנלין, שקיבלנו מאיחוד הצלה. לאחר שהצלחנו לייצב את מצבו הוא פונה לבית חולים להמשך בדיקות וקבלת טיפול רפואי".
אם ידוע כי קיימת אלרגיה לעקציות יתושים חשוב להצטייד במזרק אפיפן.
עוד חשוב לדעת:
במרבית המקרים של נפיחות ללא כאב מקומי וללא עליית חום כללית, מדובר בתגובה לעקיצה בלבד, ואין צורך בטיפול אנטיביוטי. ישנם מספר דברים שניתן לעשות לטיפול בתגובה לעקיצה (בעיקר לגרד):
1. רצוי לשטוף את אזור העקיצה במים קרירים ובסבון. חימום של המקום מרחיב את כלי הדם ומחמיר את הגירוי המקומי.
2. ניתן למרוח שמן זרעי פשתן, הנמצא היום בבתים רבים, ג'ל אלוורה, או תכשירים אנטיהיסטמינים כמו פניסטיל ג'ל או ביאפין, הניתנים לרכישה ללא מרשם בבתי המרקחת (יש לוודא מול הרוקח כי התכשיר מתאים לגיל של הנעקץ או של הנעקצת).
3. חשוב למנוע מהילד לגרד את אזור העקיצה (גם בעזרת חבישה). הגירודים מובילים למעגל קסמים של החמרת העקיצה ושל תסמיני הגרד – ומכך מאוד קשה לצאת.
גירוד של האזור שנעקץ גורם להיווצרות פצע שעלול להפוך לזיהום בעקבות חדירה של חיידקים מזהמים מהעור לגוף. הזיהום עלול להתבטא בסימפטומים כמו חום גבוה, נפיחות משמעותית, כאב מקומי והגדלת בלוטות הלימפה. זיהומים מצריכים התערבות רפואית ונטילת אנטיביוטיקה.
האם עקיצות יתושות עלולות להיות מסוכנות?
יתושות הבית המצויות הן מטרד לא קטן, אבל קיימת סבירות נמוכה שעקיצה שלהן תגרום להעברה של מחלות.
יתוש הנמר האסייתי הוא סיפור אחר. מדובר ביתוש חדש יחסית בישראל (הגיע אלינו בתחילת שנות ה־2000), שנפוץ בעיקר במרכז ובצפון הארץ. הוא עלול להעביר לבני אדם את קדחת הנילוס המערבי, בעיקר בעקבות מגע עם עופות נגועים.
זוהי מחלה ויראלית, שברוב המקרים מסתכמת בתסמינים הדומים לאלו של שפעת. במקרים הקשים והנדירים של קדחת הנילוס המערבי היא עלולה לגרום לדלקת קרום המוח שעלולה להסתיים במוות, בעיקר במבוגרים או באנשים הסובלים מבעיות במערכת החיסונית. בישראל ישנם 100-30 מקרים של הידבקות בשנה, כ־10% מהם מסתיימים במוות.
כאשר נמצא מוקד של יתושים נשאי קדחת הנילוס המערבי, המשרד לאיכות הסביבה אמור ליידע את משרד הבריאות ואת הרשויות המקומיות המחויבות בהדברה ובפיקוח. במקרים רבים גם מפורסמת הודעה לציבור על הימצאות היתושים הנשאים. כיוון שאין חיסון לבני אדם נגד קדחת הנילוס, מניעת מפגעי יתושים היא הדרך העיקרית לשבור את המעגל של העברת המחלה לאדם.
