פועל ייצור בן 60, תושב ירושלים שהפך לנכה לאחר שנפל לבור ניקוז שהושאר פתוח על ידי קבלן תשתיות של עיריית ירושלים, תובע כמיליון שקלים מהעירייה ומקבלן התשתיות.
מזירת התאונה פנה הפועל לחדר המיון במרכז הרפואי "טרם" ובהמשך במסגרת טיפול בקופ"ח אובחן כי הוא סובל מכאבים והגבלת תנועה בצוואר ובעמוד השדרה עם הקרנה מהצוואר לידיים. בדיקות הדמיה שעבר הפועל הדגימו מספר בלטי דיסק לאורך עמוד השדרה וכן נימול וזרמים, כתוצאה מפגיעה עצבית בידיים. אם לא די בכך, ראומטולוג שבדק את הפועל לאחר התאונה, אבחן כי סובל מפיברומיאלגיה. כתוצאה מהתאונה הפועל החל לסבול גם מחרדות ונדודי שינה בלתי פוסקים ואף פנה לטיפול פסיכיאטרי. רופאים מומחים שבדקו את הפועל קבעו בחוות דעתם כי הוא סובל מנכות משמעותית לצמיתות בשל הגבלת תנועה בצוואר ועמוד השדרה, ממחלת הפיברומיאלגיה שהתפרצה בעקבות התאונה, מפגיעה עצבית בצוואר ובמותניים וכן מהפרעות הסתגלות עם פגיעה נפשית. ענף נפגעי העבודה במוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, קבעה שנותרה לפועל נכות לצמיתות בשל הפרעות הסתגלות וצלקות, מה שזיכה אותו בפיצוי של כ-120 אלף שקלים. מאז התאונה הפועל לא חזר לעבוד והוא מצוי באובדן כושר מלא. מהתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים באמצעות עו"ד רוסלן בונדר, עולה כי לפני כשנה וחצי בעת שצעד ברחוב בית הדפוס 24 בגבעת שאול בירושלים, בדרכו לעבודתו במאפייה, צנח הפועל לתוך בור ניקוז אשר הושאר פתוח, ללא כל השגחה וללא מכסה. הפועל נאלץ להיחלץ מהבור בכוחות עצמו מאחר ועובדי הקבלן שעבדו במקום נמנעו מלהושיט לו עזרה ונטשו את המקום בחופזה. בא כוחו של הפועל, עו"ד בונדר שעוסק בתביעות בגין נזקי גוף ובכללן תאונות עבודה, טען במסגרת התביעה כי כתוצאה מהתאונה הפך הפועל מגבר עצמאי, למוגבל מאוד הזקוק לעזרת צד ג. עוד נטען כי כתוצאה מהתאונה, הנאות חייו של הפועל פחתו באופן משמעותי, הוא אינו מסוגל לתפקד כבעבר ומוגבל בתפקודו הן בהיבט המקצועי והן בהיבט חיי היומיום. לטענת בא כוחו, במקום התאונה לא הייתה תאורה מספקת ועובדי הקבלן והעירייה התנהגו בצורה רשלנית ביותר. בין היתר לא הוצב שילוט המתריע מפני הסכנה, בור ניקוז הושאר פתוח וללא מכסה מבלי שנמנעה גישה להולכי רגל ולא נעשה שימוש באף אמצעי סביר בכדי למנוע את התאונה המצערת. פועל הייצור תובע לקבל פיצוי בין היתר עבור הפסדי שכר, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל שנגרמו לו. חברת החפירות ביקשה בכתב ההגנה לדחות התביעה על הסף, בין היתר בטענה כי שלא ידוע לה כלל על תאונה זו ואין עדים לכך. לחילופין טענו כי אם קרתה התאונה היא היתה באשמתו המלאה של העובד. עיריית ירושלים לא הגישה כתב הגנה.
צילום: ולרי קנוב